סלומון יואל משה
שם
סלומון יואל משה
סימול
003.001.001
סוג ארכיון
ארכיונים אישיים
רמת תיאור
תת-חטיבה
טווח תאריכים
1845-1915
כמות
17 תיקים
יוצר
סלומון יואל משה
הערה ביוגרפית – היסטורית
יואל משה סלומון (1838 י"ח אדר תקצ"ח – 1912 י"ב חשוון תרע"ג), רב, שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקוה.
נולד בירושלים למרדכי סלומון, מראשי היישוב האשכנזי בירושלים. סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), היה ממייסדי היישוב הישן האשכנזי. סלומון קיבל חינוך תורני בירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה בליטא. כאשר חזר לירושלים הצטרף לבאי בית מדרשו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר. הוא ניצל את שהותו באירופה ללימוד מקצוע הדפוס בקניגסברג, ועם שובו לארץ בשנת 1863 יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס עברי בירושלים. בדפוס זה נדפס כתב העת הלבנון, שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל.
סלומון סירב לקבל כעובדה את הצפיפות, המחסור ודלות החיים שהיו מנת חלקם של אנשי היישוב הישן, והיה מן הבולטים ב"פורצי החומות" – יוצאי היישוב הישן בירושלים שהיו לחלוצי המתיישבים מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1869 ייסד יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. בשנת 1872 היה בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות ביריחו נסיון שלא הצליח, כמו כן באותה שנה ניסה לרכוש את אדמות דוראן כעבור כמה שנים, ב-1874, היה בין מייסדי שכונת מאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. היה פעיל גם בתוך תחומי העיר העתיקה, והיה אחד המשקיעים מכספם לגאול את הקרקע במורד משער ציון אל הכותל המערבי (השטח עליו הוקמה שכונת בתי מחסה).
סלומון עסק גם בעבודה ציבורית כללית ובין השאר היה חבר הנהלת "הוועד הכללי כנסת ישראל", שהיה בזמנו המוסד הראשי של העדה האשכנזית בירושלים. למרות זאת הוא יצא נחרצות נגד תלותם של יהודי ירושלים בכספי החלוקה, והטיף להתיישבות חקלאית בארץ ישראל על בסיס כלכלי ויצרני. את דעותיו אלה ביטא בכתב העת "יהודה וירושלים" שייסד בשנת 1877 ושימש כעורכו. דעות אלה היו לצנינים בעיני הרבנים ראשי הכוללים, שהכריזו חרם על כתבי עתו.
לאחר שנה של מלחמות מאמרים כתובים נטש סלומון את עיתונו כשבגליונו האחרון פרסם מאמר בו כתב: "רב לך דבר שפתיים. צא אל עולם העשייה".
וכך, בשנת ה'תרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקוה, והתיישב במקום. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים. בשנת 1895 נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הרב קוק לארץ ישראל.
בחודש חשוון בשנת ה'תרע"ג (1912) נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.
היסטוריה ארכיונית
החומר נמצא בארכיון בעת סידורו מחדש בשנת 2003. אין מידע על מפקיד החומר ועל מועד הגעתו לארכיון.
נמסר על ידי
—
הקף ותוכן
ביוגרפיה של משפחת סלומון שנכתבה עבור מערכת "אסיף",
ווארשה. העתק חוזה בין יואל משה סלומון למיכל לייב כ"ץ והרב
אלישר. עתון יהודה וירושלים, מאת יואל משה סלומון, גליון א. פנקס-תעודה של וולף סלומון בדבר קניית חלקת אדמה בפתח תקוה (עם ציור הנחלה). שטרי קניין של יואל משה סלומון. העתקים של תעודות אישיות ומכתבים.
