ליפשיץ יעקב וחיה

שם

ליפשיץ יעקב וחיה

סימול

003.058

סוג ארכיון

ארכיונים אישיים

רמת תיאור

חטיבה

טווח תאריכים

1927-1987

כמות

15 תיקים, 87 תצלומים, 3 אלבומי תצלומים, חפצים

יוצר

ליפשיץ יעקב וחיה

הערה ביוגרפית – היסטורית

יעקב ליפשיץ נולד בשנת 1908 בעיירה רוקיטנה שבאוקרינה הצפונית. משפחת ליפשיץ – אריה וחווה לבית לווין, גרו בחלק החדש של רוקיטנה ליד תחנת הרכבת וניהלו חנות לדברי סידקית. האב היה ציוני וסוציאליסט, האם שומרת מצוות קפדנית. ליעקב (יענקל) היו שלושה אחים – חיה, חנה וישראל. כולם למדו בבית הספר "תרבות" במקום. את יענקל הבכור שלחו להמשך לימודיו בגמנסיה לוילנה. הוא סיים את התיכון עם תעודת בגרות של הגמנסיה העברית "תרבות" ועם ידע טוב מאד בשפה העברית.

בשנת 1928 הוא מגיע לקלוסובה – קיבוץ ההכשרה ששכן ליד מחצבה גדולה, בה התמחו החלוצים המכינים עצמם לעליה לארץ ישראל בעבודה באבן. בשנת 1931 נישא לחיה פריד. הם מתבקשים להישאר בקלוסובה כמנהלי המקום. בשנת 1932 עולים לארץ ישראל, ישר לקיבוץ גבעת השלושה בו כבר היתה קבוצה גדולה של יוצאי קלוסובה.

יענקל היה כל ימיו בקיבוץ פעיל בחברה ובמפלגה לצד עבודתו החקלאית והחינוכית. בשנת 1942 עם הקמת הפלמ"ח הוא מתגייס ועובר הכשרה צבאיצ בקיבוץ תל-יוסף. בשנת 1943 הוא נענה לקריאה של הבריטים שחיפשו חיילים יודעי רוסית למערך פעילותם בעירק. במקביל לתפקידיו בצבא היה פעיל בהפצת הציונות ולימוד העברית הקרב יהודי עיראק.

יענקל משתחרר בשנת 1945 מהצבא וחוזר לקיבוץ. בין תפקידיו הרבים – היה מזכיר הקיבוץ, מנהל הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד. לימד בבית הספר ובחברת הנוער את תורת הקיבוץ והיסטוריה. בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים קרא לחזרה לקו הירוק בסיסמא – "לא באנו לכבוש עם זר." נפטר בקיבוץ בשנת 1983.

חיה פריד בתם של אהרון ורבקה פריד נולדה בעיירת הגבול אלבסק שברוסיה בשמחת תורה 1908. עם בוא הבולשביקים לעיירה ופוגרום שנערך במקום בורחת המשפחה ומתיישבת בעיירה האוקראינית סרניי ואחר כך עברים לעיירה קובל. האב היה סוחר יערות. המשפחה חיה ברווחה. האב היה פעיל ציוני בקרב הקהילה היהודית ושומרי מסורת בגישתם לדת. חיה סיימה את לימודיה בגמנסיה פולנית בקובל וקבלת תעודת בגרות של גמנסיה הפולנית ברוונה. בשנת 1928 מגיעה לקלוסובה כחלוצה בניגוד לרצון הוריה שתמשיך בלימודים אקדמיים. מתחתנת עם יעקב ליפשיץ בשנת 1931 בסרניי. הם עולים ארצה לקיבוץ גבעת השלושה. בקיבוץ שימשה כמטפלת בילדים ואחר כך עם סיום לימודיה בסימינר הקיבוצים היתה מורה בבית הספר במקום. ילדה ארבעה ילדים. בתה הבכורה נפטרה במגפה שפגעה בבית הילדים בקיבוץ בשנת 1935. מותה של אורה פגעה בה קשות והשפיע על כל חייה. נפטרה בקיבוץ בשנת 1987.

היסטוריה ארכיונית

החומר הגיע במספר הפקדות בין השנים 2004 – 2009.

הופקד ע"י יעל שהם, בתם של חייה ויעקב

נמסר על ידי

—

הקף ותוכן

התכתבות בין יעקב וחיה בזמן שיעקב שהה מחוץ לבית: בקיבוץ עין הים, בשרותו בפלמ"ח ובצבא הבריטי בעיראק בזמן מלחמת העולם השניה.

במכתבים של חיה אל יעקב על התלבטותיה בדבר חינוך ילדיהם, תיאור של הווי חיים בקיבוץ גבעת השלושה, מצב המשק, יחסים בין החברים, תמונה מדינית וחברתית של הישוב כולו.

במכתבים של יעקב אל חיה מעיראק תיאור של החזית, מצב רוחם של החיילים, ידיעות על השואה בזמן אמת מהעיתונות.

התכתבות אישית.

מכתבים מאויירים שקיבל יעקב כחייל עברי במלחמת העולם השניה מילדי קיבוץ גבעת השלושה ומתלמידים מבתי ספר בארץ ישראל.

התכתבות של חיה ויעקב עם ילדהים יעל שהם ואורי ליפשיץ.

אלבומי תצלומים מתקופתם בקיבוץ הכשרה בקלוסובו, אוקראינה, תצלומים אישיים מהקיבוץ, תצלומים של בני משפחה מגולה ומארץ.