זליקוביץ צביקה
שם
זליקוביץ צביקה
סימול
003.175
סוג ארכיון
ארכיונים אישיים
רמת תיאור
חטיבה
טווח תאריכים
1964-2008
כמות
תיק 1
יוצר
זליקוביץ צביקה
הערה ביוגרפית – היסטורית
0
היסטוריה ארכיונית
—
נמסר על ידי
—
הקף ותוכן
כתבה שנכתבה על ידי יעל שהם ופורסמה בעיתון מה בפתח המספרת את סיפור הקודחים
קודחי – המים מפתח תקווה.
בשנת 1938 יצאו אברהם זליקוביץ וחיים יוסלביץ , שנייהם תושבי פתח תקווה, לאיזור
ים המלח כדי לעזור בקידוח בארות מים במטרה לאפשר הקמת יישוב חדש – בית הערבה.
השניים לא שבו לביתם, הם נרצחו יחד עם הנוטרים אברהם עבדי-צדק ושלמה שווילי,
בידי פורעים ערבים שחדרו למחנה הקודחים.
מי הם השניים, ניתן לקרוא בארכיון "ההגנה".
אברהם זליקוביץ נולד בשנת 1907 בליטא ובשנת 1925 עלה לארץ. הוא התגורר בפתח-תקו
וה, היה מראשוני חברי הסתדרות העובדים, חבר ה"הגנה" במושבה ונמנה על הלוחמים למ
ען עבודה עברית. אברהם נישא לבלה ולזוג היו שני בנים אשר וצביקה.
חיים יוסלביץ נולד בפולין, בעיירה בשם ז'אטל. בהיותו בן 19 עזב את בית הוריו וי
צא להכשרה באחד מקיבוצי תנועת "החלוץ" בפולין. בשנת 1935 עלה לארץ והשתקע – בפ
תח-תקווה. הצטרף ל"הגנה" ועבד ב"תנובה".
בהמלצות ממשלת המנדט ובסיועה, יצאו משלחות לחפש מקורות מים ,כדי לאפשר הקמתם ש
ל ישובים חדשים בספר ארץ ישראל. כך החלו בשנת 1938 נקודות קידוח מים בנגב ובערב
ות יריחו שבצפון ים המלח.
במקביל , כדי להגן על פעילות זו , מוקמת משטרת הישובים העבריים בה מאמנים כ3000
נוטרים המצויידים בנשק בריטי.
זליקוביץ ויוסלביץ נמנו על חברי קבוצת הקודחים שיצאה מפ"ת בשנת 1938 כדי לקדוח
בארות מים באדמות הג'יפטליק שליד עין פשח'ה. הקבוצה לוותה ב10 שוטרים מ"משטרת
הישובים" של מירושלים.
את קבוצת הקודחים הוביל הקבלן הפתח תקוואי ברוך ריבקינד שתפקידו היה הקמת מחנה
קבע בו יגורו כל זמן החפירה. את מקום הקידוח סימן הגיאולוג.
בארכיון תולדות ההגנה נמצא מסמך שבו תיאר משה עדקי, נוטר צעיר את הנעשה במחנה
.
"העובדים בקידוח לא רצו להפסיק את העבודה ולצאת לחופש. שני בדווים הובאו להשתתף
בשמירה והמפקד הקים להם אוהל מחוץ למחנה. הם צפו על הנעשה מראש הצוק בשעות היו
ם בלבד. מפקד המחנה דוד אלתר, היה גם הנהג היחיד במחנה ויום יום נסע בליווי שני
נוטרים למפעל ים המלח להביא מצרכי אוכל ועיתונים. הליווי נחשב לחוויה, משום שב
מפעלי ים המלח אפשר היה לאכול גלידה ולשתות מים קרים. במחנה שרר חום נורא ובמשך
היום לבשנו רק תחתונים".
"את המים לצרכי המחנה ספקו לנו ערבים מהסביבה על חמורים. המים היו דלוחים, אחרי
הצהרים היו סופות חול לרוב. האוכל והלחם היו מתערבבים בחול".
ב 21 ביולי 1938, נישבר מוט הקידוח ודוד אלתר נסע להודיע על כך לקבלן בצפון. ב
מחנה שהו באותו היום 9 עובדים.
על שני השומרים: שלמה יצחקי ואברהם עבדי-צדק שהגיעו למחנה רק לפני שבוע, הוטל ל
עלות על הצוק לתצפית. סמוך לשעה 5.30 אחר הצהריים, התקרבו למחנה כ- 20 ערבים מז
וינים לבושי מדים .(?)
כאשר נורו היריות הראשונות נפגעו הנוטר הוותיק שלמה שווילי שנפל מתעלף והמרצחים
שהתקרבו יותר ויותר חשבוהו למת. אברהם עבדי-צדק נהרג במקום. – שלמה יצחקי הצלי
ח להסתתר מאחורי סלע ועשה עצמו מת. תכסיס זה הצילו ממות.
אנשי הכנופיה נכנסו למחנה, שברו את מנעול ארגז הנשק ולקחו את חמשת הרובים עם 90
0 הכדורים, שני אקדחי 'מאוזר'. הם הרגו בסכיניהם את זליקוביץ ואת חיים יוסלביץ
והסירו את שעוניהם. כשראו כי מכונית המחנה המתקרבת,.זרקו פצצה לבין ההרוגים, וה
סתלקו מהמקום.
אנשי הטנדר ראו את תמונת הזוועה וגילו כי הנוטר משה עדאקי חסר, חששו שנלקח בשבי
.
איש לא ידע כי הוא רץ יחף לקליה להזעיק עזרה.
כשהגיע עדאקי לקליה מיד הוזעקה למקום מכונית "מגן דוד אדום" והרופאים ד"ר רוז ו
ד"ר סלמון בלוית משמר חזק, יצאו למחנה.
את עדאקי, יצחקי ושווילי הפצוע קשה בבטנו העבירו לבית החולים "הדסה" בירושלים.
אברהם זליקוביץ וחיים יוסלביץ אנשי פ"ת נקברו ב"סגולה".
בחלקה בה מצויות מצבותיהם, ניצב שלט שכותרתו: "פינת 7 גיבורי מאורעות תרפ"א, תר
צ"ו-תרצ"ח".
צביקה זליקוביץ( משורר וצלם אמן) בנו הצעיר של אברהם מבקש להבהיר "כי אביו לא ה
יה "גיבור", הוא יצא לעבודת הקידוח רק משום שרצה לעשות לפרנסתו ולהביא לחם לילד
יו הפעוטים בני 7, ו3. "
ארבעת חודשי הקיץ של שנת 1938 צוינו כחודשי שיא של 'המרד הערבי' ובמהלכן נרצחו
223 יהודים , ביניהם ארבעת הרוגי קידוח עין פשחה. ראוי לציין שאחרי מלחמת ששת ה
ימים, ירד משה עדקי אל אתר הקידוח כשבידו פחית צבע ומכחול ועל צוק סלע הסמוך
לבור הקידוח שלא העלה מים, כתב את שמותיהם של ארבעת הנופלים. בינואר 2007 הוקם
גלעד לזיכרם בחניון שעל אם הדרך לקיבוץ קלייה.
בשנת 1975, לאחר 37 שנות שתיקה הוציא משה עדקי לאור עם שולמית הר אבן ספר בשם "
באש נצורה" בו הוא מגולל את פרשת חייו רבי-העלילות והמעש וגם את סיפורה הטראגי
של קבוצת הקודחים בקליה. מאז אותה שנה עולים בני משפחות הנופלים להעלאת זיכרם .
