בן חורין משה ולאה למשפחת ראב

שם

בן חורין משה ולאה למשפחת ראב

סימול

003.283

סוג ארכיון

ארכיונים אישיים

רמת תיאור

חטיבה

טווח תאריכים

—

כמות

—

יוצר

בן חורין משה ולאה למשפחת ראב

הערה ביוגרפית – היסטורית

משה בן-חורין נולד בשנת 1905 בעיירה פינסק למשפחה ציונית. אביו, שמואל גינזבורג היה בעל סמיכה לרבנות וסוחר אמיד עד למלחמת העולם הראשונה, אז הפסיד את הונו. בעת לימודיו להנדסת מכונות בגרמניה התכונן לקראת עלייה לארץ ישראל, ולאחר ששמע כי בארץ חסרים מהנדסי בניין, הפסיק את לימודיו ועבר ללימודי הנדסת בניין. ב-1925 עלה לארץ, ומכיוון שפרץ באותה עת משבר כלכלי, בן-חורין נאלץ לדחות את תוכניותיו המקצועיות והחל עובד כפועל בפרדסי המושבה פתח תקווה. עם שיפור המצב הכלכלי השתלב בתחום הבנייה. תרם תרומה משמעותית לפיתוח שיטות בנייה חדשות, שחלקן לא היו ידועות עד אז בארץ ישראל. בין השאר היה מהמהנדסים הראשונים שבנו בריכות מים וגשרים בשיטת הבטון המזוין. במסגרת עבודתו, נשלח על ידי חברת סולל בונה לתכנון וליווי פרויקטים בסוריה ובלבנון.

בשנת 1934 נבחר כחבר במועצת פתח תקווה וכיהן בה כחבר הנהלה וכנציג התנועה הרוויזיוניסטית עד לשנת 1940. בשל פעילותו בתנועה הרוויזיוניסטית נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי וישב בבתי הכלא והמעצר, בתגובה לפעולות האצ"ל ל"שבירת ה'הבלגה'".

בעקבות בנו, שעברת את שם משפחתו מגינזבורג לבן-חורין לאחר הקמת המדינה, שינה גם הוא את שם משפחתו.

נפטר בשנת 1972 מדום לב.

לאה בן-חורין נולדה בשנת 1907. היא נישאה בשנת 1929 למשה בן-חורין ושניהם תפסו מקום מרכזי בחיי הציבור במושבה פתח-תקוה. הייתה נציגת סניף פתח-תקווה של אגודת איל"ן.

הזוג היה הוריהם של שני ילדים: מרדכי ואמציה.

היסטוריה ארכיונית

—

נמסר על ידי

—

הקף ותוכן

כתבי יד, תצלומים