אורן ברוך, פעילות בית יד לבנים

שם

אורן ברוך, פעילות בית יד לבנים

סימול

003.043.001

סוג ארכיון

ארכיונים אישיים

רמת תיאור

תת-חטיבה

טווח תאריכים

1900-1900

כמות

היקף לא ידוע

יוצר

אורן ברוך

הערה ביוגרפית – היסטורית

בית יד לבנים הראשון בארץ הוקם בפתח תקוה בשנת 1953.

כיום קריית המוזיאונים.

קריית המוזיאונים נמצאת בלב אי של שלווה, הנושק לסביבה תעשייתית הומה. קריית המוזיאונים נמצאת בלבו של פארק מוריק הבנוי גבעות גבעות מעשה ידי אדריכל הנוף הידוע ליפא יהלום. העולים במעלה הגן אל המוזיאון חשים כעולי רגל להיכל מוזות.

ראשיתה של קריית המוזיאונים בשנת 1951 בהקמת בית יד לבנים הראשון בארץ. צורת ההנצחה ביקשה לגלם בקרבה קשר בין העבר להווה חיי ותוסס. בשנת 1980 זכה המקום בפרס ישראל על היותו בניין אב לכל הבתים מסוגו בישראל.

הקמת מתחם קריית המוזיאונים נערכה במספר שלבים ע"י האדריכל לייסנסדורף – בלזיצמן. בית יד לבנים, נחנך ביום העצמאות בשנת 1953. המבנה מכיל בין השאר היכל זכרון מחופה שברי שיש ופסיפסים המתארים דימויי גבורה, מעשה האמן מרדכי גומפל. על הרצפה פסיפס מרשים ומשונן, כמעיין לב קרוע, מעשה ידי האמן יעקב וכסלר. עוד שוכנת במבנה גלריית האוסף, המקודשת לתערוכות מן אוספו העשיר והרב גוני של מוזיאון האמנות.

בשנת 1958 נבנה מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה. מוזיאון זה מתעד את המורשת ההיסטורית של העיר והווי אנשיה ומכיל אוסף רהיטים, חפצי בית, חפצי קודש וחפצי חקלאות של האבות המייסדים והמתיישבים הראשונים.

בשנת 1962 התווסף למתחם מוזיאון אמנות, שנבנה ברוח האדריכלות הצנועה של שנות ה- 50-60. ובימים אלו עובר המוזיאון שיפוץ והתאמה לתצוגות מוזיאליות מתקדמות ועדכניות.

בשנת 1980 החל לפעול במקום הארכיון ההיסטורי לתולדות העיר. כיום נמצא הארכיון במשכן הקבע שלו המותאמת לשמירת המורשת ההיסטורית לצמיתות, תוך הקפדה על תנאים פיסיים מחמירים. בארכיון אוספים נדירים, מסמכי יסוד המושבה, פרוטוקולים, רבבות תצלומים, אוסף מפות וכרזות ייחודי וארכיונים אישיים שונים.

מוזיאון האמנות:

סיפורו של אוסף האמנות במוזיאון פתח תקווה לאמנות מרתק. "עץ עבות, שורשי וסבוך" (1) כך מתארו חוקר האמנות ד"ר גדעון עפרת.

האוסף קרם עור וגידים במשך כ- 50 שנה. ראשיתו בהקמת בית יד לבנים בשנת 1951 בהקמת בית יד לבנים הראשון מסוגו בארץ. האתר, שהוקם ביוזמת דוד בן גוריון ז"ל, ראש הממשלה דאז, הפך למרכז חינוך ומורשת ולצידו חלל לתצוגות אמנות. כבר יום העצמאות החמישי למדינת ישראל התקיימה בו התערוכה הראשונה.

הפעילות האמנותית בו התרחבה ובשנת 1964 הקימה עיריית פתח תקווה במקום מוזיאון לאמנות פרי תכנונו של האדריכל לייטרסדורף.

במהלך השנים נרכשו ונאספו עבודות בנושא קוממיות והנצחה. לצידם ניטע הגרעין לאוסף האמנות המרשים והעשיר של אמנים אשר הציגו במוזיאון וראו בו מרכז אמנותי חשוב ביותר. לימים הועשר האוסף ביצירות אמנות נוספות אשר נתרמו על ידי גורמים ואספנים שונים. האוסף מונה כ- 3000 יצירות.

אופן הגעתן של חלק מיצירות האוסף טומן בחובו סיפורים אנושיים מרתקים. כך אוסף נחום ארונסון מגדולי הפסלים היהודים שפסליו הגיעו למוזיאון באורח פלא.

אוסף האמנות הינו בעל ייצוג רחב של תולדות האמנות בישראל החל מעבודות אמנות יהודית ועבודות בצלאל, עבודותיו של ליליאן, גור-אריה, פן, ורבן. עבודות המספרות את תולדות הגבורה הישראלית ומעשה ההגנה עליה, עבודות כשל לובין, בן צבי, עובדיהו, פלדי גלעדי, סיגרד ואחרים המתארים לוחמים, לוחמות ושומרים. לצידם סיפור האתוס הציוני בתאורי חלוצים, אנשי אדמה ואנשי רוח.

באוסף ביטוי לנופי פתח-תקוה, של ציירים כתמרי וקריזה ולצידם עבודות מופשט איכותיות כמו של קופפרמן, ארוך, סטימצקי, שטרייכמן וזריצקי.

עבודות שמן, אקוורלים, תחריטים, פסיפסים, פסלים.

אוסף מגוון בעל כיוונים ומגמות שונות, סגנונות שונים וזיקות אמנותיות שונות. ועם זאת אוסף אמנות חשוב, המהווה משאב לקהילת המוזיאונים בארץ, שוחרי האמנות כמו גם לתושבי פתח-תקווה.

האוסף

ברשות המוזיאון אוסף עשיר המונה 3188 פריטים רשומים.

סיפור אוסף האמנות מרתק, כמאמר החוקר גדעון עפרת: "עץ עבות שורשי וסבוך"

האוסף קרם עור וגידים במשך 50 שנה. ראשיתו בהקמת בית יד לבנים הראשון בארץ, ביוזמת דוד בן גוריון. עם הקמת המיתחם הוקם גם חדר לתערוכות. במהלך השנים נרכשו ונאספו עבודות בנושאי הנצחה וקוממיות ועבודות הקשורות להיסטוריה של פתח תקוה. לצידם ניטע גרעין לאוסף המתעד את תולדות האמנות הישראלית החל מעבודות בצלאל ועד שנות ה – 60, וכמו כן עבודות מהעשורים האחרונים.

האוסף הצטבר ע"י רכישות, תרומות ועזבונות אמנים. האוסף בעל מספר מגמות אמנותיות והוא מכיל עבודות שמן, הדפסים, עבודות גרפיות, פסלים, תבליטים, פסיפסים ופריטים בתחום היודאיקה.

יחודיותו כאוסף בהתהוותו בחלקו עפ"י ערכים חברתיים ואידיאולוגים. גרעינו הקשיח ציורים ופסלים בנושא שכול וגבורה המהווים חוליה חשובה בהנצחת סיפור ההגנה והגבורה הישראלית ובתיעוד סיפור האתוס הציוני.

נדבך נוסף הוא נושא הזהות המקומית. באוסף יצוג רחב של אמנים שתיעדו את נופי המושבה ואנשיה. בין האוספים החשובים בנושא, הוא אוסף הצייר צבי שור, שחי ויצר בפתח תקוה ונופיו כדברי יונה פישר הם "נופי אדם שתמיד צייר את מקומו שלו, מקום שהוא תמיד בליבו". כ- 60 עבודות ציור נוף ארץ- ישראלי, ובמיוחד ציורי נופי פתח-תקווה, שרחובותיה הישנים של המושבה, פרדסיה ושדותיה מאכלסים רבים מבדיו. שור חבר לקבוצת ציירים צעירים מפתח תקווה כקריזה ואברמוביץ והם שהביאו לכאן מרוח האוונגרד, שמצאו בנסיעותיהם. וכך מאכלס האוסף ממיטב הציור הפיגורטיבי מהסוג שהתפתח בין פריז לתל אביב בשנות ה- 30 ציורי שמן יפיפיים של גליקסברג, ציורי נוף של גוטמן, לובין, עובדיהו, אבני ורבים אחרים.

מקום מיוחד באוסף המוזיאון לאוספים ועזבונות אמנים איכותיים וחשובים שנמחקו מהתודעה האמנותית בארץ כאוסף עמירם תמרי, אוסף מקיף של חנה טברסקי, אוסף מרים קיפר, איזדור אשהיים וכן לאמנים אשר יצרו מתוך זיקה מובהקת למקום, סביבה, נוף גיאוגרפי ואנושי, מרביתם בעלי צביון פיגורטיבי עם זיקה לרישום כגון: שטיינהרדט, קרקאוור, אשהיים, ליליאן, שטרוק, לובין, גליקסברג, לודויג בלום, הנדלר, מוקדי, אנה טיכו, רודי להמן, שוורין, יעקב פינס, הולצמן, אייזנשר, גלעדי, בזם, לבנון, אבל פן, גוטמן, יעקב ובתיה לוצאנסקי, משה גת, אבא פניכל, גרוסברד, יוחנן סימון, אברהם אופק ומקצתם מתוך זיקות דומות הנוטות להפשטה כגון: ארוך, מאירוביץ, שטרייכמן, סטימצקי, זריצקי וקריזה.

בנוסף, ברשות המוזיאון כ – 120 יצירות של האספן-הגנן אריה דוברון, שחי בפתח תקוה ותרם אוסף איכותי של ציורים ארצישראלים ביניהם אנה טיכו, מוקדי, גליקסברג ורבים אחרים. אוסף נדיר אחר הוא אוסף הפסל נחום ארונסון. ארונסון, יליד רוסיה פעל בפריז עוד מ- 1891. בעיצומה של מלחמת העולם השניה נמלט לאמריקה ובתקווה להציל את פסליו הסתירם במרתפי הלובר. ואולם משנכבשה פריז, נשדדו אוצרות האמנות שבלובר ונשלחו ברכבת לגרמניה. בפעולה נועזת של לוחמי המחתרת הצרפתית הוסתה הרכבת מייעדה והפסלים נותרו בכפר קטן כ- 80 ק"מ מפריז שהיה מקלט לילדים יהודים פליטים. כשבמקום ביקר ב- 1952 סגן ראש עיריית פתח תקווה וגילה את הפסלים המרשימים. במבצע מרשים הצליחה העירייה לגייס משאבים והפסלים הובאו למוזיאון בעיר.

כן, ברשות המוזיאון אוסף איכותי ממיטב האמנים בארץ ביניהם אמני בצלאל, אסכולת

פריז אופקים חדשים. האוסף מהווה משאב ומאגר לתערוכות גם מחוץ לפתח תקוה כמו בית הנשיא, מוזיאון ישראל, מוזיאון ת"א, מוזיאון הרצליה, מוזיאון עין חרוד וכו'.

הארכיון פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

האזכור הראשון של הארכיון ההיסטורי של פתח תקוה מתייחס לשנת 1944. מאז עבר הארכיון הרבה גלגולים. האחרון מהם החל בשנת 2002 בהחלטתה של מנהלת מנהל התרבות של עיריית פתח תקוה, דרורית גור אריה, לעשות רה-ארגון בקריית המוזיאונים בה נמצא הארכיון. הוזמנה יועצת הקמה והוחלף הצוות. כיום עובדים בארכיון לצידי שלושה אנשי צוות ושישה מתנדבים.

ההקמה מחדש הושלמה הודות לתרומה של משפחת ירקוני בשיתוף פעולה עם עיריית פתח תקוה. כיום הארכיון לתולדות פתח תקוה נושא את שמו של עודד ירקוני ז"ל ופתוח רשמית לקהל מ- 1 בספטמבר השנה.

הארכיון שם לו מטרה לשמש מרכז התיעוד הבינדורי של הקהילה, לגעת בכל תחומי חייו של המקום ולעצב את זהותו. מדיניות הארכיון אינה רק לאצור ולשמר חומר מינהלי של המושבה והעיר אלא גם לאסוף תיעוד היסטורי לסוגיו ממוסדות ומאנשים. ובכך לשקף את הערכים שיצרה החברה פתח תקוואית במהלך שנות ההיסטוריה שלה. כדי להשלים את האוספים הקיימים ולבנות חדשים צוות הארכיון עוסק בתיעוד בעל פה, נערכות פעילויות מגוונות בנושאים היסטוריים לקהילה.

המתנדבים, שמהווים גשר בין הארכיון לקהילה, יוצרים קשרים עם ותיקי פתח תקוה, מראיינים אותם ואוספים תיעוד היסטורי: תצלומים, חפצים, ספרים, מסמכים. הארכיון מקיים ימי עיון שמטרתם תיעוד בעל פה בנושאים כגון חיי יום – יום במושבה, אנשיה ונשותיה, אירועים שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה הארץ ישראלית. חובבי היסטוריה וחוקרים מאקדמיה מעלים זיכרונות ומרצים הרצאות. מפגשי התיעוד החווייתיים האלה מצולמים ומוקלטים והופכים להיות חומר ארכיוני.

אחת החטיבות של הארכיון היא המוזיאון ההיסטורי של פתח תקוה הכוללת חפצים שהוצגו בעבר, או כאלה שנאספו להצגה בתערוכות עתידיות.

הארכיון נותן שרות לצוות החינוך של קריית המוזיאונים ואת קהל החוקרים והמעיינים. החומר נגיש בחדר עיון אך לא רק בו. הארכיון חושף את אוצרותיו באמצעות הפקות מולטימדיה שנעשות במקום ומוצגות באירועים שיוזם הארכיון בשיתוף פעולה עם מינהל התרבות של עיריית פתח תקוה.

הארכיון משתף פעולה עם מערכת החינוך של העיר: תלמידי חטיבות הביניים עובדים בו במסגרת מחויבות אישית. בכוונתנו להפוך את ביקורי התלמידים בארכיון לחלק מתוכנית הלימודים.

החומר האצור בארכיון הינו משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיונים מנהלים של הרשות המקומית פתח תקוה, מוסדות וארגונים, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה (ולא רק של אנשי שם), אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות.

היסטוריה ארכיונית

—

נמסר על ידי

—

הקף ותוכן

1 הקלטות של אירועים היסטוריים

2 ערב יובל

3 מסיבת פרידה לברוך אורן ערב פרישתו לגימלאות וקבלת פרס ישראל